בריכות שחיה לייף בע"מ נ' עמותת ניצוצי הזוהר ואח'

החלטה

לפני בקשה למתן סעד זמני במסגרתו יהיו המשיבים מנועים מלהשכיר את הבריכה המצויה ברחוב הגדוד העברי 15 ברמלה, ולרבות חלק המבנה בשטח של כ- 270 מ"ר בקומה א' באותו בניין (להלן: "המושכר" ו/או "הבריכה"), כמו גם צו עשה המורה לנתבעים למלא אחר הוראות הסכם השכירות ולאפשר במסגרת זו למבקשת לעשות שימוש מלא וסביר במושכר בהתאם להסכם השכירות אשר נחתם בין הצדדים.

הוסיפה המבקשת ועתרה למתן צו המונע מן הנתבעים או מי מהם להפריע לפעילותה במקום.

לחילופין, עתרה המבקשת למתן צו המורה למשיבים להשיב לידיה את "קניינה" המצוי במושכר.

בגוף הבקשה טענה המבקשת כי הצדדים התקשרו ביניהם ביום 31.5.12, בהמשך למשא ומתן ארוך, בהסכם שכירות, תוך שהוסכם בין הצדדים, בין היתר, כי רישיון העסק יוצא על שם הנתבעת 1, וקבלתו תהווה תנאי לפעילות המבקשת בנכס.

הצדדים התנהלו על בסיס הסכם השכירות, תוך שהמבקשת עושה מאמצים של ממש לקדם את סוגיית קבלת רישיון העסק. רישיון העסק ניתן ביום 22.8.12.

ביום 2.9.12 הודע למבקשת כי היא יכולה להתחיל את פעילותה במקום. ביום 3.9.12 נפרע התשלום הראשון בגין דמי השכירות ותפעול.

לטענת הנתבעת, לאחר אותו מועד הודיעו הנתבעים או מי מהם כי טרם התקבל רישיון עסק ולא הושלם מימוש הדרישות של הרשות לצורך קבלתו, ובהמשך נותק הקשר שבין המבקשת לבין המשיבים.

ניסיונות המבקשת להגיע להסדר לא צלחו, וביום 9.1.13 אף הוחלפו מנעולי חדר המכונות, על אף העובדה כי הציוד המצוי במקום הוא ציודה של המבקשת.

המשיבים הוסיפו והציגו דרישה לתשלום סך של 80,000 ₪ כהחזר הוצאות קבלת רישיון העסק, כמו גם העלו טענות בדבר להפרת הסכם השכירות עקב אי הצגת פוליסות ביטוח כדין, אי תשלום דמי השכירות והפרות נוספות. פניות המבקשת לקבלת תימוכין להיקף סכום ההוצאות, לא נענו.

לשיטת המבקשת התברר לה, בדיעבד, כי המשיבים בחרו לפנות לצדדים שלישיים לצורך התקשרות חלופית בהסכם שכירות, וזאת תוך שימוש בקניינה הפרטי של המבקשת בחדר המכונות.

ביום הגשת הבקשה, מצאתי לקבוע את התיק לדיון ליום המחרת, כאשר הוספתי וקבעתי כי המבקשת תתייצב עם העתקי פוליסות הביטוח הרלוונטיים, בעוד המשיבים יהיו ערוכים להציג את הקבלות/חשבוניות המתייחסות להוצאות שהוצאו על ידם לצורך קבלת רישיון העסק, כמו גם העתק היתר הבנייה.

שני הצדדים נתבקשו להוסיף ולהציג את רישיון העסק, על כל חלקיו.

ביום הדיון התייצבה היועצת המשפטית של המשיבה 1, עוה"ד שלם. עוה"ד שלם טענה כי הגם שהיא היועצת המשפטית של המשיבה 1, היא אינה מוסמכת לייצג את המשיבים בהליך. המשיבים עצמם, לא התייצבו לדיון.

באותו מועד, מצאתי להורות כי המשיבים יהיו מנועים מלהתקשר עם צד שלישי בהסכם שכירות עד להחלטה אחרת, וזאת כנגד הפקדת הביטחונות המפורטים באותה החלטה. כמו כן נקבעה הבקשה לדיון נוסף.

ביום 27.2.13 התקיים דיון במעמד הצדדים, במסגרתו נחקרה המצהירה מטעם המבקשת, ארוכות. כמו כן, נחקר גם המשיב 2. בסוף הדיון ביקשו הצדדים לסכם טענותיהם בכתב.

מסיכומי המשיבים , כמו גם מתוכן הבקשות השונות שהוגשו על ידם עד כה עולות בקליפת אגוז, הטענות על פיהן הפרה המבקשת, הפרות יסודיות, את הסכם השכירות, וזאת ביחס להתחייבויות הבאות :

א. הפרת ההתחייבות להשלמת התנאים הנדרשים לצורך קבלת רישיון העסק, לרבות אישורי משרד הבריאות, כמו גם תנאים נוספים אשר מצאו ביטויים המפורש בגוף הרישיון, כגון אישור נגישות.

ב. הפרת ההתחייבות החוזית להשבת הוצאות המשיבים או מי מהם לצורך קבלת הרישיון.

ג. הפרת ההתחייבות החוזית לעריכת והמצאת פוליסות ביטוח, בהתאם לנקוב בהסכם השכירות.